החלטה בתיק פר"ק 39024-12-10

1.         בפני בקשה של רו"ח עליזה שרון, הנאמנת לחברת התכוף בע"מ , בהסדר נושים (להלן: "הנאמנת" ו- "החברה" - בהתאמה), להורות : "לבנק ישראל להסיר את הסיווג "לקוח מוגבל" בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי מעל חשבונותיה של החברה, ולדאוג לכך שיראו את החברה, לעניין מנין הנתונים הנוגעים לחוק שיקים ללא כיסוי, כאילו הוקמה במועד אישור הסדר הנושים".

דברי רקע

2.         בהתאם לבקשתם של שניים מנושיה המובטחים של חב' התכוף, בנק דיסקונט לישראל בע"מ ובנק איגוד לישראל בע"מ, ניתן ביום 20/12/2011 צו הקפאת הליכים כנגד החברה, בהתאם לסעיף350 לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") .

3.         לאחר תקופת הפעלה קצרה של החברה ע"י הנאמנת ,תחת צו הקפאת ההליכים, הצליחה הנאמנת להביא בפני ביהמ"ש הסדר נושים אשר בסופו של יום זכה לתמיכה של כמעט כלל נושי החברה על סוגיהם, אולם זאת לא לפני שהוגשו התנגדויות והתקיימו דיונים בקשר לכך . הסדר הנושים  שהוצע ע"י הנאמנת וכאמור זכה לתמיכה גורפת של כלל נושי החברה ,אושר ע"י ביהמ"ש בהתאם להחלטה שיתנה ביום 29/3/2011 בבקשה מס' 44.

מאז אישור הסדר הנושים, יצאה החברה לדרך חדשה של פעילות תחת הסדר נושים ובידי בעלי שליטה אחרים, שהשקיעו כספים רבים, שאפשרו את גיבוש הסדר הנושים שאושר ואת המשך הפעלת החברה כעסק חי .

4.         הסתבכותה מבחינה כספית של החברה עובר למתן צו הקפאת ההליכים גרם לכך ששיקים רבים שהחברה משכה לא כובדו, ובעקבות כך הוטלו על חשבונותיה של החברה בבנקים השונים הגבלות, בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי (  התשמ"א -  1981 . ) (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי").

כעת, ולאחר , שכאמור יצאה החברה לדרך חדשה, מבקשת הנאמנת , להסדר הנושים , להורות על הסרת ההגבלות שהוטלו על חשבונות הבנק של החברה, ולבטל את סיווגם כחשבונות מוגבלים.

5.         לבקשת הנאמנת להסרת ההגבלות מחשבונות החברה, צורפה הודעת בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ולפיה הוא מודיע כי יפעל לפי הנחיית  בנק ישראל ועמדתו , וכי ככל שבנק ישראל לא יתנגד לביטול ההגבלה בחשבון, גם הוא לא יתנגד לכך.

בהתאם להחלטה מיום 3/4/2011, הוגשו לבקשה תגובות מטעם בנק איגוד לישראל ומטעם בנק ישראל, בעוד שהכונס הרשמי ובנק הפועלים לא הגישו כל תגובה.

בתגובתו לבקשה הודיע בנק אגוד כי הוא יפעל בהתאם להנחיית ולעמדת בנק ישראל, וכי ככל שבנק ישראל לא יתנגד לביטול ההגבלה בחשבונות הרי שגם הוא לא יתנגד לכך.

בנק ישראל בתגובתו בכתב, הודיע כי: "בסוגיה המתעוררת לגבי היחס בין סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, לבין סעיף 350 לחוק החברות התשנ"ט-1999, עמדתו של בנק ישראל כי הוא יציית לכל החלטה של ביהמ"ש".

6. לא למותר לציין כי בעניין , של הסרת הגבלות בחשבון בנק, של חברה , שהייתה נתונה תחת צו הקפאת הליכים, והצליחה להביא הסדר נושים שאושר ע"י ביהמ"ש, ויצאה לדרך חדשה של פעילות תחת הסדר נושים , מתעוררת שאלה נכבדה לגבי סמכותו של בית משפט של פירוק שדון בענייני אותה חברה וליווה את הליך הקפאת ההליכים וההבראה של החברה .

יש מי שסבור כי המסגרת הנורמטיבית היחידה לביטול הגבלות שהוטלו על חשבון בנק של החברה, הינו במסגרת סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 , והדרך לכך ביטול הבאתם של שיקים מסוימים ממניין השיקים שסורבו, על כן ביהמ"ש המוסמך לדון בכך , מהבחינה העניינית הוא בימ"ש השלום.

מנגד, קיימת הגישה לפיה ביהמ"ש שלפירוק, מוסמך מכוח סמכותו הכללית הנתונה לו עפ"י סעיף 350 לחוק החברות להורות, ככל שימצא צידוק לכך , על ביטול הגבלות שהוטלו על חשבונות בנק של חברה שעברה הליך של הבראה, ויצאה לדרך פעילות חדשה, ולאחר שחובות העבר שלה הוסדרו, בעיקר ע"מ לאפשר פעילות תקינה של החברה, שעברה הליך הבראה.

הנימוקים שעומדים ביסוד גישה זו פורטו בהרחבה בהחלטת הנשיאה כב' השופטת גלאור בהחלטתה בתיק פר"ק (חיפה) 116-04-09. לעמדה זו הצטרפתי , עם כל הכבוד , בהחלטה שניתנה על ידי בעניין זה בתיק פירוק 759/09 (בקשה 19) חב' מים שקטים בע"מ נגד כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה.

וכך כתבתי בהחלטה הנ"ל  עמ' 3-4:

" בית משפט של פירוק שהוציא נגד חברה צו הקפאת הליכים, אוסר למעשה על החברה שבהקפאת הליכים לבצע תשלום כלשהוא למי מנושיה, לרבות פירעון שיקים שכבר הוצאו על ידה , משמעות הדבר יכולה להיות, שהגבלת החשבון או הגבלת החברה תהיה תוצאה מצו הקפאת הליכים שניתן ע"י בית משפט של פירוק , ומשום שהחברה קיימה את החלטת ביהמ"ש ולא פרעה שיקים שמשכה קודם למתן צו ההקפאה. במקרה כזה, אין זה הגיוני שלבית המשפט שהחלטתו גרמה או יכלה לגרום להגבלת חשבון החברה, לא תהיה סמכות לבטל תוצאות ההגבלה שהוטלה על החברה שצלחה את הקפאת ההליכים ואת תהליך ההבראה, והצליחה לחזור לפעילות תקינה.

הצורך בפתיחת חשבונות בנקים הינו צורך חיוני ודרוש לפעילות תקינה של החברה, עד כדי שניתן לומר, כי חברה לא תוכל לנהל ענייניה העסקיים והכספיים ללא שיהיה לה חשבון בנק.

  בהליך ההקפאה וההבראה של החברה, מושקעים , בדרך כלל , משאבים רבים , בין היתר, זמן שיפוטי רב, כאשר המטרה הינה הבראת החברה, והחזרתה למסלול הפעילות הרגיל. על כן, חשוב שתהיה בידי אותו בית משפט שיושב על המדוכה בהליך ההקפאה ובתהליך ההבראה, הסמכות, לדון ולהכריע בשאלת ביטולן של הגבלות כל שהן , שיש בהן למנוע או להפריע לחברה לחזור לפעילות תקינה ולניהול עסקים בדרך הרגילה , ובין אלה גם ההגבלה שהוטלה על פתיחת חשבונות בנקים, בלעדי סמכות כזו עלול תהליך ההבראה להיקטע וכל אשר נעשה בכיוון הבראת החברה ירד לטמיון .